בבית משפט השלום בירושלים מתבררת תביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו לקומה הראשונה בבנין בן שתי קומות, הנמצאת בבעלותו, עקב הריסת ביתו של מחבל מתאבד שהתגורר בקומה השניה.
ביום 14.1.08 במסגרת פרשת התביעה נחקר המשיב בחקירה נגדית על תצהירו. בית המשפט החליט, כי החקירה החוזרת תיערך במועד אחר, על-מנת לאפשר למשיב לעיין בקלטת ובתמליל חקירה שערכה המבקשת שלא נמסרו לעיונו עד אותו שלב. בית המשפט הוסיף, כי במסגרת החקירה החוזרת יוכל המשיב להתייחס לדברים האמורים בקלטת ובתמליל.
לאחר הדיון, ביום 29.4.08, הגיש ב"כ המשיב בקשה, בה נאמר, בין היתר, כי המשיב מצא מסמכים נוספים לביסוס תביעתו והוא מבקש להגישם "
כהשלמה לחקירתו בטרם השלמת חקירתו הנגדית והחוזרת". המבקשת התנגדה לבקשה וטענה כי המדובר ב"מקצה שיפורים". בית המשפט, בהחלטה מיום 10.6.08, איפשר למשיב להשיב לתשובת המבקשת. בית המשפט הוסיף, כי במסגרת תשובתו יבהיר ב"כ המשיב מהם המסמכים אותם הוא מבקש להגיש ומדוע לא הוגשו עד כה, וכן האם ניתן להגיש מסמכים אלה באמצעות המשיב - התובע. לאחר שהוגשה תשובת ב"כ המשיב, החליט בית המשפט: "
אני מתיר לתובע [המשיב]
להשלים את עדותו. השלמת העדות תיעשה במתכונת של חקירה ראשית. במידה וב"כ התובע יבקש להגיש באמצעות התובע מסמכים כאלה או אחרים, הוא יהיה רשאי לבקש לעשות זאת, ובקשתו תידון על-פי דיני הראיות וכללי הקבילות".
על החלטה זו מוסבת הבקשה לרשות ערעור שלפני. המבקשת טוענת, כי לא היה מקום לאפשר למשיב לתקן את מחדליו על דרך של השלמת חקירתו הראשית וצירוף מסמכים בשלב מאוחר של הדיון, לאחר שכבר נחקר בחקירה נגדית, באופן שיזכה אותו ביתרון בלתי הוגן על פני המבקשת.
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי לדון בבקשה לגופה ומבלי לבקש את תשובת המשיב. הטעם העיקרי לכך הוא, שהמדובר בהחלטת ביניים, בעלת אופי דיוני, אשר המבקשים יוכלו להשיג עליה, אם יהיה צורך בכך, במסגרת ערעור בזכות בתום ההליך (ראו: רע"א 5834/03
אריה חב' לביטוח בע"מ נ' חאדר, פ"ד נח(1) 854 (2003)).
הכלל הוא, כי מקום שהמדובר בהחלטת ביניים, אין זה ראוי, ככלל ולמעט במקרים חריגים, שערכאת הערעור תבחן החלטה זו במסגרת בקשה לרשות ערעור. כלל זה יפה שבעתיים מקום שהמדובר בהחלטת ביניים דיונית-ראייתית. במקרה כזה, ערכאת הערעור תימנע מלבחון החלטה כזו במסגרת בקשה לרשות ערעור, אלא במקרים חריגים, כאשר ההחלטה שמבקשים לערער עליה נוגדת את הדין או גורמת לעיוות דין (ראו: רע"א 6827/98
מחצבות כנרת נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה, עירית נצרת עילית, מיום 14.7.99). "
יתרה מזו אפילו סבורה ערכאת הערעור, שראוי הוא להחליט על דרך דיונית אחרת, עדיין נשמר העקרון של אי התערבות" (רע"א 266/88
סאן אינטרנשיונל לימיטד ואח' נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד מד(2) 206, 211 (1990)).
העיקרון המנחה הוא, כי "
ככלל, זמנו של הערעור הוא לאחר תום ההליכים בערכאה הראשונה" (רע"א 4157/01
תדיראן בע"מ נ' יורשי אבשלום מיכאלי ז"ל, מיום 11.12.01). יש לאפשר להליך להתנהל עד תומו, וכפי שקורה לא אחת ענין שהיה רלבנטי בשלב דיוני כזה או אחר מאבד מחשיבותו לאור תוצאתו הסופית של ההליך. כך, בענייננו, יתכן כי תביעתו של המשיב תתקבל ללא כל קשר לאותם דברים שיאמר בעדותו המשלימה, או שהתביעה תידחה למרות אותם דברים. כפי שנאמר בענין זה בספרו של ד"ר ש' לוין,
תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד, התשנ"ט (בעמ' 176-177):
"נסיון החיים מלמד ששאלה שהיתה חשובה בעתה, אבדה מחשיבותה לאור התפתחויות נוספות, מאוחרת יותר, במשפט וההליך הגיע לקיצו מבלי שבית המשפט (גם לא בערכאה הראשונה) נדרש להחליט בשאלה נשוא הבקשה, ובסופו של דבר אפשר יהיה במידת הצורך לערער על ההחלטה במסגרת פסק הדין.
...
איזון האינטרסים של הפרט והאינטרס של הכלל מחייב את המבקש להראות במקרה זה שהדיון בעניינו בשלב זה הוא בעל חשיבות כה רבה עד שהוא מתגבר על שיקולים של אדמיניסטרציה שיפוטית, שלכאורה מצדיקים מניעת דיון כפול בשתי ערכאות בענין שלא קבע סופית את זכויות בעלי הדין".
ענייננו נופל לגדר הכלל. אם תמשיך המבקשת לסבור בתום ההליך כי בית-משפט קמא טעה בהחליטו לאפשר למשיב להשלים את עדותו, ניתן יהיה לכלול עניין זה במסגרת ערעור על פסק הדין בהליך העיקרי, אם יוגש. עתה איננו השלב הדיוני הראוי לבחון את נכונותה של ההחלטה שקיבל בית-משפט קמא. אציין, לגופו של עניין, כי לצד השיקול אותו מעלה המבקשת על נס, בדבר ההקפדה על סדר הבאת הראיות ומניעת הגשתן באיחור, קיימים שיקולים נוספים ובהם חיוניותן של הראיות הנוספות ותרומתן לחקר האמת ולעשיית דין צדק. עוד אוסיף, כי בית המשפט לא איפשר למשיב להגיש מסמכים נוספים והותיר עניין זה למועד הדיון, אם הדבר יתבקש.
סיכומם של דברים. הבקשה לרשות ערעור נדחית. מאחר שלא התבקשה תשובת המשיב, איני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ה באלול תשס"ח (25 בספטמבר 2008), בהיעדר.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.